כאשר הרוח הקרה בסוף אוקטובר גלגלה את העלים המתים, ואור הירח הציג שכבה של לחשים לבנים כסף על צמרות העצים, פרולוג של ליל כל הקדושים נפתח בשקט בשזורה של ציפוי וצללים.
טופרי עוגות דלעת צריכים לסחוט את מתאר הדלעת המקומט עם חימר קל ולתאר את הכתמים הכחולים-אפור רקובים עם אקריליק מט; או לעטוף אותו לדלעת שלד חלול עם חוט מתכת, והחלק העליון מעוטר בשרף אדום כהה "אור נרות", כאילו זה עתה נכבה על ידי המתים. הטופרים האלה לא צריכים להיכנע לתיאבון שלהם, אך הם יכולים לספר סיפור על הקציר המקולל עם יותר חומרים מבוקשים - סיכות חלודה, תחרה ישנה דהה ואפילו טלאי מראה שבורים.
ניתן לחצוב את הממתק של עוגה המקשטת את נושא ליל כל הקדושים למצבות מעוותות, וניתן לשלוף רשת עכביש על פני העוגה עם דבק נמס חם שחור, וכמה מחוברים "טבלים" זכוכית מנופחת ביד; חוט הנחושת הדק מעוות לענף מת, מוכנס לבסיס העוגה, ומיני פח נתלה. שולי כנפי העטלפים חדים כמו להבים. הדרך הקודרת יותר לשחק היא "שחיתות הסוואה" - סחט את תבנית החיקוי עם קרמיקה מט ומנקד אותה בין קפלי הסוכר בצבע שמנת, כאילו העוגה נוגעת מזמן בקצות אצבעות המכשפה.
הקסם של ליל כל הקדושים טמון בבדיחה על המוות, בעוד שקישוט הקאפקייקס של ליל כל הקדושים מעניק לאימה מרקם מתוחכם יותר - אחרי הכל, הפחד האמיתי הוא אף פעם לא מתיקות קצה הלשון, אלא האור הקור המתכתי המתמשך כאשר התלמידים מוגדלים. כאשר מנורת הדלעת האחרונה יוצאת, קישוט העוגות של ליל כל הקדושים יכפיל את חווית ליל כל הקדושים שלך.
